קדושת הכותל: שכינה לא זזה מהכותל המערבי

הרב שלמה אבינר

 

כותל העזרה או כותל הר הבית

נחלקו הפוסקים אם הכותל שלנו הוא כותל העזרה (שו"ת הרדב"ז ח"ב תרמח ותרצא, חיי אדם שערי צדק משפטי הארץ ח, שו"ת בית הרידז"ב סי' לח) או כותל הר הבית (כפתור ופרח פ"ו, שו"ת אבני נזר יו"ד ח"ב סי' תנ).  וכן הכריעו פוסקי דורנו (עיין עיר הקודש והמקדש לגרי"מ טוקצ'ינסקי ח"ד פ"ב, אנציקלופדיה תלמודית ערך הר הבית, שו"ת יביע אומר ח"ה חיו"ד סי' כז).

ומה שכתבו חז"ל "הנה זה עומד אחר כותלנו - זה כותל מערבי של בית המקדש שאינו חרב לעולם.  ולמה?  שהשכינה במערב" (במדבר רבה נשא פי"א.  וכן הוא בשיר השירים רבה פ"ב).  הכוונה הכותל של שריד חצר בית המקדש, היינו כותל הר הבית (עיר הקדוש והמקדש שם).  והמהרי"ל דיסקין מעולם לא הלך להתפלל בכותל המערבי, לא מפני חשש מקום המקדש אלא חשש שמרוב התרגשות עלול להתעלף (מועדים וזמנים ח"ב סי' שנ הערה ב).

 

עמידה סמוך לכותל

לפי השיטה הראשונה, סמוך לכותל המערבי הוא הר הבית, לכן אסור שיגשו לשם זבים, זבות, נידות וטבול יום, וכך נהג הרידב"ז (עיר הקודש והמקדש שם).  אבל כיוון שנפסק כשיטה השניה, זה מותר לחלוטין ואין להחמיר (שו"ת יביע אומר שם).

 

הכנסת אצבעות בין אבני הכותל

לשיטה להלכה שהכותל המערבי הוא כותל הר הבית נחלקו הפוסקים אם מותר להכניס אצבעות בין אבני הכותל.  משכנות לאביר יעקב סובר שלעובי החומה של הר הבית יש קדושת ו"שביאה במקצת שמה ביאה" (זבחים לב ב), לכן הוא אוסר, ומביא שכן סבר המהרי"ל דיסקין (חלק שני תמיד פ"א סי' א).  אבל בעל אבני נזר התיר כיוון שאין קדושה בחומת הר הבית (שם) .וכן הגרש"ז אוירבך, כיוון שלרמב"ם איסור ביאה במקצת הוא מדרבנן ולא גזרו אלא כאשר עלול לבוא לידי איסור תורה של ביאת כולו מה שאינו בחורים קטנים (שו"ת מנחת שלמה ח"ג סיק קס).  למסקה פוסקי הדור התירו ויש מרבותינו שנמנעו מפני חומרה.

 

הנאה מאבני הכותל

אסור לקחת מאבני הכותל למזכרת ויש בזה איסור מעילה כיוון שנבנו מתרומת הלשכה וגם איסור לא תעשון כן של נותץ אבן מן ההיכל ומן המזבח והעזרות, - ואף מבית כנסת (שו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ד - קודשים סי' סג אות יב-יג).  ואף על פי שכיבוש גוי מוציא לחולין מדין "באו פריצים וחללוה", לא נאמר כן של המחובר לקרקע וכן בגלל שחזר לשלטון ישראל (מועדים וזמנים ח"ה סי' שנ).

 

הנאה מצל הכותל

כנ"ל אסור להנות מצל הכותל. אם זה לא בכוונה, מותר (הנאה שבאה לו לאדם בל כרחו. פסחים כה).

 

הנחת סידור

כנ"ל אסור להניח סידור בין הסדקים.

 

תלישת צמחים

הגרי"ח זוננפלד אסר לתלוש צמחיה מדין בית כנסת שחרב שעלו בו עשבים לא יתלשם מפני עגמת נפש (מגילה כח א).  אך הגר"ע יוסף (ילקוט יוסף) התיר לתלוש משום סגולה (שו"ת שערי ציון סי' ג).  וכן התיר הגר"א נבנצל (מכתב לגר"ש רבינוביץ, רב הכותל) .ואין מקור קדום לסגולה זו.