צדק סוציאלי

 הרב שלמה אבינר

[מתוך ראיון משנת תשס"ב]

 

"כתבתי מאמרים רבים בנושאים חברתיים, כמו: עוני, שכר, עובדים זרים, סחר נשים, תרומת איברים ואלימות במשפחה, אבל התקשורת מבקשת לשמוע את התייחסותי לשאלות הקשורות בארץ ישראל ובשאלת ההתנתקות, וכך נוצר הרושם שאני ורבנים אחרים איננו נדרשים לבעיות החברתיות הבוערות".

*

"ריבונו של עולם בחר באברהם אבינו כדי שיקים מדינה של צדק, יושר וטוב לב, וכשלא עמדנו בזה התרחש חורבן בית ראשון.  כאשר המשכנו ולא עמדנו בזה, התרחש גם חורבן בית שני.  מרן הרב קוק אומר, שהגלות לא באה אלא כעונש על עבירות חברתיות, כגון עושק דלים, עשיית עוול, ולקיחת שוחד ושלמונים.  אם אנחנו לא מסוגלים לקיים מדינה ישרה, אנחנו מאבדים את זכות הקיום".

*

"יש נסיגה ממדיניות הרווחה בכל מדינות העולם. בעיות חברתיות יש לפתור על ידי שינוי מהותי, וכל עוד שינוי זה אינו מתרחש, עוסקים הרבנים בבעיות חברתיות באופן פרטני ומקדישים את רוב זמנם לאנשים עניים.

באלו בעיות אנו עוסקים?  בבעיות של אנשים שסילקו אותם מהעבודה ואין להם פרנסה.  אנו מחפשים להם תעסוקה ולא תמיד מצליחים, בבעיות של ילדים, שסילקו אותם מבית הספר כי לא השתלבו במסגרת, בבעיות של זוגות, באלימות של בעל כלפי אישתו וילדיו. אני מפנה בעיות משפחה רבות לאישתי, שעוזרת לי הרבה, כיוון שאני קורס תחת העול".

*

"יש טענה שהשמאל הוא זה הדואג למעוטי היכולת ומגן על הפועלים ועל העניים.  לא כן, משה רבנו היה שמאלני והתורה עצמה שמאלנית, ואני בעצמי בהיותי תלמידו של משה רבנו, אני שמאלני, וכן בהיותי לומד גמרא, כי הגמרא דואגת לצדק.  בסדר נזיקין למשל, מלמדים שיש חובה לדאוג לעניים, לתת להם די צרכם ולספק להם רמת חיים נורמלית.

לצערנו, לעניים ולמסכנים אין אבא במדינת ישראל.  יש הרבה גופים שאוהבים לדבר על זה, להתייפף ולקנות מוניטין בזול, אבל חוץ מדיבורים לא עושים דבר.  אין בארץ מפלגות שמאל במובן הפוליטי-סוציאליסטי, ומה שמוגדר 'שמאל' עסוק במאבקים אחרים.  המפד"ל הציעה שמונה חוקים חברתיים בשנה אחרונה, אבל אני לא זוכר מה הם, כיוון שבעיתון הם הופיעו בריבוע קטן של חמישה סנטימטר על חמישה סנטימטר ולא על פני העמוד הראשון".

*

"יש בעיה קשה עם רדיפת מותרות. הענין מתברר מתוך סוגיית 'מים במדבר', והעיקרון הוא ש'חייך קודמים לחיי חברך', אך לא כן המותרות שלך.  כידוע כתוב בבבא מציעא ס"ב, שאם שניים הולכים במדבר ולאחד יש קיתון מים, שמספיקים רק כדי הצלת עצמו, לא חלה עליו החובה לחלוק את המים.  אותו עיקרון חל גם על הפרנסה.  דהיינו: צרכיי קודמים לצורכי חברי.  אם יש לי כסף לאוכל או לבגד, אקנה לי ולא לחברי.  אבל, יש סייג לעיקרון זה והוא שמדובר בצרכים ולא במותרות.  רבותינו והפוסקים האחרונים אומרים, אכן, האוכל שלך קודם לאוכל של חברך, אבל ברבורים ושלווים שלך, או הארמון המפואר שלך, אינם קודמים לצורכי חברך".

*

"איך מיישמים חינוך מסוג זה בחברה רודפת מותרות?  צריך לדבר ולטפטף לילדים במשך שנים-עשר שנות בית ספר שצריך צדק חברתי, כשם שמלמדים ערכי מדינה, צבא, כשרות, נישואים והולדת ילדים.  לא מדובר בשוויון חברתי, או בחלוקה שוויונית של רווחים ושליטה בייצור, שהם חלום באספמיא, ואפילו מרן הרב קוק הבין שהם בלתי אפשריים.  אבל כאשר 12 אחוז מהילדים חיים במחסור תזונתי, ו-4 אחוז חיים בתת תזונה חמור, איך ציבור אחר יכול לחיות חיי לוקסוס.  למשל, יש להתנגד לחתונות פאר ולחגיגות מפוארות של ברית מילה ובר מצווה.  הנוער צריך למרוד בחגיגות יוקרתיות.  רבנים ומורים צריכים לחנך נגד אורח חיים בזבזני.  עיני אינה צרה בעשירים, אבל מצד שני בלתי נסבל לראות חסרי כל, שילדיהם ישנים ומכינים שיעורי בית על הרצפה".

*

"בענין קיצוץ בתקציבי המדינה, אנו מבינים שחייבים לקצץ, כי אי אפשר שפלג קטן של אוכלוסיה יפרנס פלג גדול.  כלכלה צריכה להיות נבונה, השוק חייב להיות כלכלי, כדי שבעלי הון לא יבריחו את כספם לחוץ לארץ.  יחד עם זאת, צריך לעזור לשכבות החלשות, ברמה הקהילתית ומצד המערכת הממשלתית.  הממשלה צריכה לנפות זכאים מזויפים, לצמצם עובדים זרים, להעביר את עבודות ליהודים ולהשקיע בהכשרת עובדים.  צריך לעשות עבודה חינוכית ענפה, שתלמד שאנחנו ערבים זה לזה.  ההשקעה בחלשים צריכה גם להיעשות מהנימוק האגואיסטי, כי אי השקעה תעלה בכסף לבניית בתי משפט, משטרה, בתי כלא ומערכות סוציאליות מתוקנות".

*

"באשר למצוקת העובדים הזרים, נכון שהם גויים, אבל הם בני אדם.  מביאים אותם לארץ בהבטחות שקריות, ואחר כך הם אינם יכולים לצאת. עבדים היינו במצרים, ועכשיו אנחנו עושים זאת לאחרים.  יש להעניש את המעבידים, לקנוס אותם, להשליכם לכלא.  הסחר בנשים מקומם: מביאים נשים בנימוק של טיפול בילדים ובזקנים ואחר כך אונסים אותן וזורקים אותן לרחוב.  מדובר באלפי נשים, אפילו הן גויות - זו שערורייה.  היכן ארגוני הנשים?  היכן הזעקה?  לא מדברים על כך, כי זו אינה אופנה פוליטית".

*

"לעיתים, מדיניות המיסוי הממשלתית מנוגדת לתורה. התורה קובעת שמצווה להקים מדינה ולציית לחוקיה, כולל חוקי מיסוי.  אולם הפקעת שערים, אפילו נעשתה באורח חוקי, היא רשעות.  מיסוי שפוגע בשכבות כלכליות חלשות, כמו מס על פנסיה או מס על חסכונות, גם אם הוא מעוגן בחוק, הוא אינו מוסרי.  לגרום עוני לשכבות חלשות על ידי מיסוי, זה שחיתות".

*

"מאידך, יש גם חומרה רבה בעבירה על חוקי תנועה: יש להכריז מלחמת חורמה על המזלזלים בזהירות בדרכים.  אם אינך נוסע בזהירות, עברת על התורה שאמרה: 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'.  גם אם לא נתפסת על ידי שוטר, יש לך חשבון עם ריבונו של עולם.  יש להתייחס לחוקי התנועה בדייקות כמו לדת".

*

"מכל הבעיות הקיימות, המטרידה ביותר, היא נושא החינוך בשכבות המצוקה ובעבריינות הנוער, שכדי לפתור אותה נחוצים יום לימודים ארוך ומימון לתנועות נוער.  החינוך הוא המפתח.  אני לא כלכלן, אבל אם החינוך היה טוב, הרבה מהבעיות היו נעלמות".