שו"ת הר הבית

הרב שלמה אבינר

 

 

ש: אני תלמיד.  איני נכנס להר הבית כהוראת הרבנות הראשית.  האם מותר לי לשאול שאלות כדי להבין יותר?

ת: בודאי.  ד' יברך אותך.

ש: יש רבנים בעד ויש רבנים נגד.  כיצד אדע מה לעשות?

ת: אז הולכים אחרי רוב מנין – והם אוסרים – ורוב חכמה – וגם הם אוסרים, כלומר גדולי הפוסקים.

ש: אבל אני באמת חש דחף רוחני להיכנס לשם.

ת: לא די שדבר ייעשה לשם שמים כדי להיות מותר וטוב.  זה היה חטא המעפילים שהשתוקקו להיכנס לארץ ישראל ולא שמעו בקול משה רבנו.  יש לעבוד את ד' כפי שד' מבקש ולא להוסיף.

ש: אבל זו מעלה להוסיף מתוך אהבת ד'?

ת: בל תוסיף ובל תגרע, שניהם אסורים. קודם, בל תוסיף מתוך התלהבות לא במקום, אחר כך, בל תגרע מתוך התלהבות חלשה.  עיין נצי"ב שם.  אגב, זה מתחיל בבל תוסיף וזה ממשיך בבל תגרע.

ש: אבל זה בשביל רבונו של עולם?

ת: כתוב וערפכם לא תקשו עוד.  מה זו קשיות עורף?  מסביר הנצי"ב שעורף הוא מקום המחשבה, וקשיות עורף היא מרידה בד' מתוך מחשבה עצמית של האדם מה טוב.

ש: והאם זה לא משמח את הקדוש ברוך הוא שאנו מכבדים את הר הבית?

ת: לא.  כתוב שם: אשר לא יקח שוחד.  על זה נאמר באבות שהקב"ה אין לפניו שוחד.  ואיזה שוחד אפשר לתת לו?  הרמב"ם אומר: שוחד מצוה, שבכך יעלים עין מן העבירה.  לא עושים מצוה על ידי עבירה.

ש: אבל כיצד נחדש את העבודה בבית המקדש אם לא ניכנס להר הבית?

ת: עוד לא הגיע הזמן לבנות בית המקדש.  אלא אחרי הקמת מלכות ישראל ומחיית עמלק, רמב"ם ריש הלכות מלכים.

ש: אבל גם היום אפשר להתפלל שם ויש לתפילה זו מתיקות עצומה?

ת: הידור מצוה הוא חשוב אך רק אם הוא בא אחרי  עצם המצוה.  "אילו היה נותן בה קורטוב של דבש, אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה, ולמה אין מערבין בה דבש, מפני שהתורה אמרה: כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לד'".

ש: ואם זה לשם שמים?

ת: אין עושים עבירה לשם שמים.

ש: עת לעשות לד' הפרו תורתך!

ת: זה לא דבר שכל אחד מחליט, אלא או סנהדרין או נביא או מלך.

ש: שמעתי שיש רבנים שאומרים שאסור אבל באמת חושבים שמותר?

ת: הוצאת שם רע על תלמידי חכמים שהם שקרנים.  צריך לעשות תשובה.