מפלגה מוסרית

הרב שלמה אבינר

 

ש: האם בזירה הפוליטית, יש ללכת עם האמת המוחלטת, או שיש מקום לפשרות?  האם יש להצביע בעד מפלגה, גם אם אינה תואמת את התורה או אפילו מתנגדת לחלק ממנה, כדי לקדם רעיונות ומהלכים חשובים אחרים?  או שנטיית מפלגה מן התורה פוסלת אותה ואין להצביע לה?  למשל אשה חברת כנסת?

ת: התורה כוללת את הפרט ואת הכלל, את היחיד ואת המדינה.  ואדרבה, גם אצל הגויים, היו אנשים צדיקים וחסידים לפני אברהם אבינו, בזמן אברהם אבינו, ואחרי אברהם אבינו.  אברהם אבינו נבחר כדי שתהיה אומה צדיקה, ואעשך לגוי גדול, ממלכת כהנים וגוי קדוש.  אינינו אומרים: תנו לשמים מה ששייך לשמים, כלומר הפרט, ולקיסר מה ששייך לקיסר, כלומר המדינה.  ד' ברא את עולמו, כדי שהארץ תאיר מכבודו, גם הפרט גם הכלל.  יתכן שלאורך הגלויות, כשהיינו מפוזרים ומפורדים בין העמים, שכחנו זאת.  אך עתה הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה, כלומר קדושת הכלל, עיין ספר נצח ישראל למהר"ל פרק יא, ובמיוחד ספר אורות של מרן הרב קוק, שזה ענינו: קדושת הכלל.

השקפת העולם של הפרדת המוסר והדת מהפוליטיקה, לא לנו היא, אלא לניקולו מקיאוולי Niccolò Machiavelli, הפילוסוף הפוליטי האיטלקי המפורסם בספרו "הנסיך", בו הוא מברר שפוליטיקאי מוסרי סופו להיכשל.  הוא אינו מבטל את ערך המוסר, אך אין לו מקום בפוליטיקה, ושם המטרה מקדשת את האמצעים.  אמנם העם עצמו רוצה מוסריות, לכן על הפוליטיקאי להציג את עצמו כמוסרי, וכאשר הוא נצרך להיות לא מוסרי, עליו לעשות זאת בערמומיות.  אם יש לו כח, אז יהיה אריה, אם אין לו כח, אז יהיה שועל.  זה הכלל, אין להיות מוסרי, רק להיראות מוסרי.

אמנם לפי אפלטון ואריסטו, גם הפוליטיקה צריכה להיות מוסרית, ואפלטון מרים על הנס את המלך-הפילוסוף, אבל לפי מקיאוולי, אין זה מציאותי, אין זה ריאלי.

לא ניכנס כאן למחלוקת אם תיאורו זה של מקיאוולי הוא נורמטיבי, כלומר שכך צריך להיות, או רק דסקריפטיבי, תיאורי, שכך היא המציאות, אך הוא אינו מזדהה איתה. כי לצערנו, כך היא המציאות.

הקרדינל הצרפתי רישליה Richelieu, טבע את המושג Raison d'etat,טובת המדינה, שמתיר ומחייב את השלטון לעשות כל דבר שהוא רואה אותו לנכון לטובת המדינה.

אך ,כאמור, לא כן דעתנו, וכאשר ביקשנו מלך, שמואל הנביא בירר לנו את "משפט המלוכה", איך מלך מתנהג ואיך מלך מצווה להתנהג, עיין רמב"ם הלכות מלכים על משפט המלוכה.

יחיד חייב להיות מוסרי, ופוליטיקאי חייב להיות מוסרי בחזקת שתים, כיון שיש כח בידו.  יהודה הוא אבי המלוכה, כיון שהודה כאשר חטא.  גם דוד הודה והקים את עולה של תשובה.

ב"ה, חזרנו לציון כדי לבנות מדינה שהיא יסוד כסא ד' בעולם, ולא מדינה של ממשלת הון-שלטון המגובה על ידי תקשורת מסלפת.

יתר על כן, הטענה שמוסריות אינה ריאליסטית אינה נכונה.  מרן הרב קוק מסביר בספרו אורות, שכל דבר טוב שבנוי על בסיס רעוע, סופו ליפול (עמ' פז).

כמובן, אם יש כמה מפלגות, ובכולן יש קלקולים, יש לבחור את הטוב ברובו ואת הרע במיעוטו, כדברי הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג ,שאדם נדון על פי רובו, וכן מדינה נידונת על פי רובה.  לכן יש להציל מה שאפשר להציל, ולהצביע בעד אותה מפלגה. אלא אם כן, כולן כל כך בעייתיות, שיש הכרח להטיל פתק לבן.

אך כל זה, דיעבד, אבל לכתחילה, ודאי יש חובה להקים מפלגה נקיה, טהורה, מוסרית, כולה על פי תורה, מכף רגל ועד ראש, והיא שתביא ישועה וברכה לאומה.

וב"ה, זו המפלגה שהעם היושב בציון משתוקק אליה.