צמחונות או סינדרום במבי

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: בזמן האחרון הרב כתב שני מאמרים בעד צמחונות.  האמנם זה אידיאל היהדות?

ת: לא מדוייק.  הצמחונות הוזכרה עקב שלושה קישורים אחרים.  א. צמחונות עקב כשרות, בגלל בעיות בעופות ובפרות.  ב. צמחונות עקב בריאות, כי צמחים הינם יותר בריאים מבשר.  ג. צמחונות עקב אכזריות בגידול בעלי חיים ותהליך השחיטה.  אך באשר לצמחונות המוסרית, הטוענת שאסור להרוג בעלי חיים כדי לאוכלם, כבר כתב מרן הרב קוק, שאמנם זה רעיון טוב ויפה, אך רק לעתיד לבוא ולא בהווה (עיין ספרו של הרב: הצמחונות לפי מרן הרב קוק - מ"צ).

ש: למה רק לעתיד לבוא?!  היום לא צריך לרחם על בעלי חיים?!  גם להם יש זכות לחיות!

ת: כן.  יש טוענים כך.  אך זו נאיביות.  בעולם החי, כולם אוכלים את כולם, וככה הם חיים.  אז אם בעלי חיים אוכלים אחד את השני, וכך הם חייהם הטבעיים, למה ייאסר על האדם לאכול אותם?!

ש: כי הוא במדרגת אדם, שהיא מעל מדרגת בעלי חיים?

ת: זו סתירה פנימית.  ממה נפשך, אם האדם הוא מעל בעלי חיים, אז מותר לו לאכול אותם.  ואם הוא רוצה להתנהג כמו בעלי חיים מתוך שותפות גורל, אז מותר לו ללכת בדרכם ולאכול אותם.  כך טוען הפילוסיוף דומיניק לסטלDominique Lestel ,שכתב ספרים רבים על אנימליזם Animalism.

ש: סליחה, מה זה אנימליזם?

ת: אתיקה של הגנת בעלי חיים וכבוד בעלי חיים.  אם כן, בספרו Eat This Book - A Carnivore's Manifesto, כלומר "אכול ספר זה – מנשר אוכלי הבשר" – הוא טוען שאכילת בשר דווקא שייכת לביטול הסוגנות...

ש: סליחה, עוד פעם, מה סוגנות?

ת:Speciesism ,כלומר מתן מעמד נחות לסוג מסויים של יצורים, ובנדוננו, בעלי חיים. אם אתה רוצה לכרוש כבודם, אז אכול אותם, שהרי זהו אורח החיים שלהם.  אל תכריח אדם לקיים מה שבעלי חיים אינם מקיימים.

ש: פלפול מעניין...

ת: כן.  זאת ועוד, בכך שבעלי חיים אוכלים אחד את השני, הם מקיימים את שיווי המשקל האקולוגי.  נכון, זה אכזרי, אך כך מתקיימים החיים, שכולם אוכלים את כולם.  יש אפילו שכתבו על כך מודל מטמתי.  כגון משוואת לוטקה-וולטרה Lotka Voltera, משוואות דיפרנציאליות לא לינאריות המתארות מודל של התנהגות אוכלוסיית טורף-נטרף.

ש: שוב לא הבנתי כלום.

ת: אתן דוגמה פשוטה.  אם יש הרבה ארנבים, אז יש מזון רב לזאבים, מתוך כך הם מתרבים, ומקטינים את אוכלוסית הארנבים.  אז יש פחות מזון לזאבים, ועקב זה הם מידלדלים, ולעומתם הארנבים מתרבים, וחוזר חלילה.  ודאי, זה מודל פשטני, אך העיקרון ברור.

ש: וגם האדם נלכד במעגל זה?!

ת: ודאי.  גם הוא עוסק בטרף Predation.  כך הוא נאמן למציאות הריאלית האכזרית.

ש: אז למה הרב הזכיר צמחונות ביחס לצער בעלי חיים?

ת: ברור שמותר לאכול בשר, אך אין להתאכזר יתר על המידה.  אותו פילוסוף דומינק לסטל מדגיש שהבעיה המרכזית אינה הבעיה המוסרית שבאכילת בשר, אלא הבעיה "הפוליטית" הקשורה לגידול תעשייתי והקפיטליזם שתומך בו.  אפשר לאכול בשר בצורה הומאנית.  מתוך סמפטיה וסמביוזה עם בעלי החיים.  האדם מכיר שיש בו דבר משותף עם בעלי החיים, ושהוא חולק את חייו איתם.  בכך הוא גם יוצר חוב כלפיהם וכלפי כל בעלי החיים.  אך אסור לצערם סתם.  למשל הציידים האלגונקינים...

ש: מי זה?!

ת: שבט אינדיאני קדום בקנדה Algonquin People.  הם מאמינים שיש לבהמה נשמה - כמובן זה לא נכון - שכולנו משפחה אחת, ולכן אם כבר הורגים בעל חיים, בכך מתחייבים לדאוג שהכל יהיה שימושי: בשר, עצמות, גידים, צפורניים, עור, שערות.  אכן הבזבוז הנורא מסביב לאכילת בעלי חיים, הוא סקנדל.  וכן הם מתחייבים לכבד שאר הבהמות.

ש: הרעיון הזה שבאכילת בשר יש סימביוזה בין האדם ובעל החיים, מזכיר את הרעיון של העלאת הניצוצות של האריז"ל...

ש: נשאיר סתרי תורה בצד.  אין זו מדרגתנו.  כמו כן, מותר להרוג בעל חיים כדי להשתיל אבר שלו באדם, מה שנקרא השתלה שלא מבן מינו, Xenotransplantation, ויש עתה מחקרים דווקא על אברי חזירים.  אמנם חזיר הוא טרף, אך אין שום בעיה להעביר איברים ממנו ואין זה מקנה לאדם תכונות חזיריות.  זה הכלל, יש להשתחרר מתמימות מוסרית יתירה, ולהבין שעל פני כדור הארץ תמיד חיים על חשבון אחרים.  ובכלל, למה רק להינזר מבעלי חיים, למה לא מצמחים, גם הם חיים, גם להם יש נשמה מבחינה מסויימת, כמו שמזכיר רבנו הרב צבי יהודה במאמרו על הצמחונות, שנקרא אחדות המציאות השלמה (לנתיבות ישראל רמג-רמח) בשם אפלטון ובשם המקובלים.

ש: אם כבר, אז יש גם בעלי חיים צמחוניים...

ת: גם הם עלולים להפר איזון אקולוגי, ואם אנו דואגים לצומח, עלינו להגן עליו מפניהם.  למשל בפארק הלאומי של ילוסטון Yellowstone Park, שמו לב שהאייל הקנדי Wapiti ועוד אוכלי עשב גדולים, מסכנים שם את היער, לכן הכניסו זאבים קנדים Northwestern Wolf, כדי לדלל האוכלוסיה שלהם ולהציל את היער.  כן, כן, לא רק אדם לאדם זאב, Homo Homini Lupus Est אלא גם הזאב עצמו...

ש: כל זה טוב ויפה והגיוני, אך בחיים הגיון זה לא הכל, נותרת בכל זאת הרגשה לא נעימה באכילת בעלי חיים.

ת: ידוע, זה מה שנקרא סינדרום במבי Bambi Syndrome, של חמלה והתרגשות יתר כלפי בעלי חיים.

ש: זה עקב הסרט במבי של וולט דיסני?

ת: כן, הסרט מבוסס על ספרו של סופר יהודי אוסטרי זיגמונד זלצמן אשר שם העט שלו הוא פליקס זאלטן Felix Salten. הסרט העניק לאותו עופר צעיר במבי, צורה תינוקית מתוקה, עם עיניים גדולות וריסים, וקול ילדותי.  האדם הצייד הרשע הרג את אמו, והיתום המסכן משוטט ביער, וקורא בקול קורע לב אמא, אמא.

ש: באמת צייד הוא אכזרי...

ת: זה נכון.  הסרט הזה הוא מבצע אנטי-צייד חזק מאוד.  וכבר כתב הנודע ביהודה שצייד הוא אכזרי.  זה לוקסוס מיותר חסר רחמים.  אבל הסרט הזה מלא צביעות: מתוארים בו רק בעלי חיים חמודים, אין אף בעל חיים טורף, הטורף היחיד הוא האדם.  זו לא הבנה ריאלית של המציאות.

ש: נכון.  אנשים יותר מתרגשים מבעלי חיים חמודים ופחות איכפת להם מאחרים?

ת: זה מה שלמדונו חז"ל שאסור לומר על קן ציפור יגיעו רחמיך, כאילו רבונו של עולם מרחם דווקא על ציפור כי הוא חמוד ולא על שאר בעלי חיים, לכן האומר כן מטיל קנאה במעשה בראשית (ברכות לג ב).  ההעדפה הזאת נקראת אפקט במבי The Bambi Effect, כלומר יחס שונה לבעל חיים שמוגדר כחמוד.

ש: מי למשל?

ת: ציפור, עופר, כלב קטן וכמובן חתול, שהוא הטורף הכי גדול בעולם, ויחד עם זה הטורף הכי חמוד.  רק בארצות הברית הוא הורג כל שנה 25 מיליארד ציפורים ויונקים - כגון ארנב שגם הוא  "חמוד", וזאת תוך כדי עינויים, וכן הוא מביא להכחדת זנים נדירים.  כל זאת הן על ידי חתולים משוטטים וכן על ידי חתולי בית, שחיים "חיים כפולים", חמוד בבית, טורף בחוץ.

ש: אבל בארצנו הם גם מחסלים עכברים, חולדות, נחשים ארסים וחרקים.

ת: נכון. על  זה מגיע להם יישר כח.  הבריטים הם שהביאו אותם לשם זה.  אך הם בכל זאת טורפים יותר מדי ומפרים בטבע את האיזון האקולוגי.  החתול הוא הטורף מספר אחד, או ליתר דיוק, מספר 2, כי האדם הוא מספר 1.

ש: הבנתי את העיקרון.  ובסיכום?

ת: להיזהר מסנדרום במבי, אהדה ואמפטיה עודפת לבעלי חיים, מה שבעצמם אין להם, וכל זה דמיון.  מבחינה מוסרית, מותר לאכול בעלי חיים, אך להיזהר בצער בעלי חיים.  ועיין באריכות במאמר הנ"ל של רבנו הרב צבי יהודה.  וכמובן להקפיד על כשרות ובריאות.