שו"ת כוחי ועוצם ידי

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: יש דתיים המודים שנצחון מלחמת העצמאות הוא נס, אבל לא רוצים לחגוג בגלל שזה היה מלווה באמירת כוחי ועוצם ידי.

ת: אין קשר. אם ד' עושה חסד, יש להודות לו, גם אם חלק ממקבלי החסד אינם מתנהגים כראוי.  אך לגופו של עניין, לא היה כאן עוון.

ש: בכל זאת אנשים טוענים שהנצחון היה בגלל המאמץ הצבאי שלנו?

ת: נכון.  במלחמה צריך מסירות נפש.  יהושע בן נון נצטווה שלוש פעמים חזק ואמץ ופעם אחת זה היה על המלחמה.

ש: אבל אין לומר כוחי ועוצם ידי?!

ת: בדרשות הר"ן יא מוסבר שאין איסור לומר כוחי ועוצם ידי, אדרבה  יש לומר, אך יחד עם זה לזכור שד' הוא הנותן לך כוח לעשות חיל.

ש: אז זה כמו רופא, שד' נותן לו כח לרפא.  המרפא הוא ד' והרופא הוא השליח.

ת: נכון.  וכמו שד' משיב הרוח ומוריד הגשם וכוחות הטבע הם שלוחיו, כמבואר בשו"ת חכם צבי (יח).

ש: אבל למה יש חשיבות לומר כוחי ועוצם ידי, כדברי הר"ן?

ת:כי כדי לנצח, צריך עוז וגבורה, מה שנקרא המוראל.  אל תירא ואל תחת. וד' פועל על ידינו ומתוכנו.

ש: לפני קריעת ים סוף, ד' אמר: ד' ילחם לכם ואתם תחרישון...

ת: נכון מאוד.  אך הוא לא אמר לנו כן לפני מלחמת השחרור, ואין לנו סמכות להחליט עבורו.  זו חוצפה, אומר רבנו אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק לעובדי ד', שער הבטחון.

ש: אבל ד' הבטיח ליעקב אבינו שיהיה עמו, ובכל זאת, יעקב אבינו לא הסתפק בזה, אלא התכונן לתפילה, דורון ומלחמה?

ת: נכון.  רבי יצחק ערמה בעקידת יצחק שם מסביר שאם לא היה מתנהג כן בשכל ובדעת, היה מפסיד את ההבטחה האלהית.

ש: דוד המלך התפלל "ירעם מן השמים ד' ועליון יתן קולו ושילח חיצים ויפיצם, ברק ויהם, ויוצא למרחב נפשי, יחלצני כי חפץ בי" (תהילים יח).  כלומר ד' הוא המושיע בלי שדוד יתאמץ.

ת: נכון.  זה בהתחלה, אבל בהמשך"כי בך ארוץ גדוד, באלהי אדלג שור", "משווה רגלי כאילות, ועל במותי יעמידני, מלמד ידי למלחמה" (שם).

ש: מה השתנה?

ת: הוא זכה למידת הנקיות, ולכן לא פחד, כמבואר במסילת ישרים פרק י.  ועיין פתיחתא של איכה רבתי על ארבעה מלכים (ב טז).

ש: לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי?

ת: לא כתוב כי אם ברוח אלא כי אם ברוחי, כלומר ברוחי – החיל והכוח.  אגב, זו הפטרה של חנוכה, ודאי אז לחמו.  בדומה לזה, שקר החן והבל היופי, אשה יראת ד' היא תתהלל, הסביר הגר"א בקול אליהו: אשה יראת ד' היא תתהלל – בחן וביופי.  וכן רבנו הרב צבי יהודה במצעד יום העצמאות: אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ד' נזכור – ברכב ובסוסים.

ש: ובסיכום?

ת: באלהים נעשה חיל.