האם צום בה"ב עדיין רלוונטי

הרב שלמה אבינר


ש: אדם אחד טען שתענית שני חמישי שני שאחרי פסח ואחרי סוכות כבר לא רלוונטי בימינו, כי הסיבה היא "שמתוך משתה ושמחה באו לידי עבירה" (שו"ע או"ח תצב מ"ב סק"א), וזה לא שייך בימינו?

ת: אז שלא יצום, שהרי תעניות אלו אינן חיוב, אלא זה תלוי אם האדם מקבל על עצמו (מ"ב שם סק"ג).  אך מה הוא מתערב בחייהם של צדיקים שכן מקבלים על עצמם?!

ש: אבל לגבי עצם הטיעון שבימינו לא שייך הטעם של עבירה בחגים?

ת: הלוואי.  לצערנו המצב יותר קשה.  ראה מה שכתוב בגמרא קידושין (פא א): "סקבא דשתא ריגלא", רש"י מסביר: "ריעוע של ימות השנה, ליחוד ולעבירה, ימות הרגל, שיש קבוצת אנשים ונשים לשמוע דרשה ונותנים ונושאים זה עם זה".  כלומר, עקב בואם לשיעור, גברים ונשים מדברים יחד, ועוברים על איסור יחוד ועבירה. בימינו, זה לא קורה?! 

התוספות מסבירים עם שינוי קל "...יש קבוצות אנשים ונשים לשמוע הדרשה, ונותנים עין זה על זה.  ויש אומרים לכך נהגו להתענות לאחר פסח ולאחר סוכות".  ובימינו זה לא קורה, שגברים ונשים מסתכלים אחד על השני?!  אדרבה, יותר גרוע!  נשים רבות באות מאוד לא צנוע לבית הכנסת.

ש: וקודם באו צנוע?

ת: תלוי מה זה קודם.  תופעה זו קרתה כבר בדורות לפני זה, עד שיש חכמים שגזרו שבעל התקיעה לא יוציא ידי חובה את הנשים הלא צנועות.  הגרי"ח זוננפלד (בבית כנסת שנשים באות שלא בצניעות, וקנסו אותן שהתוקע יכוון בפירוש לא להוציא אותן שבגדיהן פרוצות.  שו"ת שלמת חיים סי' שמח.  וכן היה מזהיר הרבי מסטמאר בדרשותיו לפני וביום ראש השנה).

ש: רק אשכנזים פסקו צומות בה"ב...

ת: כן.  אך גם ספרדים פסקו שיש להתנהג בצניעות בחגים על פי הגמרא שהבאנו.  ראה לשון השולחן ערוך שמביא דברי הרמב"ם: "חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים, שיהיו משוטטים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות, שלא יתקבצו שם לאכול ולשתות אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה.  וכן יזהירו בדבר זה לכל העם, שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה, ולא ימשכו ביין, שמא יבואו לידי עבירה, אלא יהיו כולם קדושים" (שו"ע או"ח תקכט ד).

ש: וכל השנה לא?!

ת: ודאי כל השנה גם כן.  עיין משנה ברורה.  אבל בחגים יש יותר בעיה ("הנה באמת דזה החיוב להזהיר ולמחות מי שיש בידו, אלא שברגל מצוי הקלקול יותר".  מ"ב ס"ק כב.  ועיין שעה"צ כא).

ש: ובסיכום?

ת: מה שמסיים השולחן ערוך: "יהיו כולם קדושים".