ארבעה תאוריות על עזיבת הנוער את הדת

הרב שלמה אבינר

 

ש: בזמן האחרון התפרסמו מחקרים על פיהם כמחצית הנוער הדתי עוזב את הדת.  יש ויכוח ראשון האם מספרים אלו נכונים או שבאמת יש הרבה פחות.  אך כמובן גם הרבה פחות הוא חמור.  יש ויכוח שני מי אשם בזה, כלומר איזה מגזר.  אך כמובן, הטחת האשמות לא תפתור את הבעיה.  הנושא העיקרי הוא איך פותרים את הבעיה.

ת: כמובן, אין זו שאלה חדשה.  היא כבר קיימת כמה מאות שנים בעם ישראל, ועוד יותר אצל העמים במערב. בהסברת תופעה נוראה זו יש בעיקר ארבעה תאוריות ומתוך כך ארבעה פתרונות:

1.      היצר הרע אשם זאת התאוריה בה אוחזים רבנים חרדים רבים.  היצר הרע מושך לכל מיני תאוות, שהתורה אוסרת.  לכן הנוער מחליט להיפטר מן התורה, למחצה לשליש או לרביע.

אם כן, הפתרון יהיה להחליש את היצר הרע על ידי הפחדות של גהינום ולהעצים את היצר הטוב על ידי הבטחות בעולם הזה ובעולם הבא.

דחיה: תמיד היה יצר הרע.  אין הוכחות חותכות שיש עכשיו יותר יצר הרע ויותר פיתויים.  אדרבה יש בעם היושב בציון הרבה מאוד חילוניים אידיאליסטים למען העם והארץ, למען הצבא, מאוד מסורים לזולת, מאוד מוסריים, ולעומת יש הרבה דתיים אגואיסטיים, שקרנים ורמאים.  בסיכום המשוואה: יצר הרע - חילוניות, יצר הטוב - דתיות, אינה ברורה.

 

2.      תרבות המערב מושכת הנוער נמשך בעוצמה רבה אחרי תרבות המערב, תרבות הבידור, תרבות הלבוש, תרבות עירוב  בנים בנות, והוא תופס שזה סותר את התורה.  לכן, לעיתים הוא פוסח על שני הסעיפים ולעיתים הוא מכריע בעד תרבות המערב ודוחה את התורה.  כך סוברים הרבה רבנים ליברליים.

אם כן, הפתרון הוא להוכיח שאין סתירה, שאפשר להיות דתי וטבוע עמוק בתרבות המערב.  רבנים ליברליים רבים טורחים ועמלים לתת הכשר לכתחילה לתרבות הזאת ולפחות לחלק גדול ממרכיביה.

הערה: בעצם, תאוריה זו זהה לתאוריה הקודמת, אלא הפתרון הפוך: חיזוק התורה בכל הכח נגד היצר הרע כולל תרבות המערב, או סגידה לתרבות המערב על חשבון התורה.

דחיה: כנ"ל, הדור הזה אידיאליסטי.

 

3.      הסתירה בין התורה לבין המדע והפילוסופיה

תאוריה שלישית סוברת שהדור אידיאליסטי, כפי שמאריך על כך מרן הרב קוק במאמר 'הדור', ומקור המחלה אינו ביצר אלא בשכל.  בדורות הקודמים, השכבות הרחבות באומה לא הרבו לחשוב, עתה כולם חושבים, מתעמקים וחוקרים, מה שנקרא במאמר הדור "התנועה המחשבית הכוללת".  כמובן יש עדיין יצר הרע, אבל הוא לא הסיבה הראשית אלא מצטרף למבוכה ומחריף את הסתירה בין התורה לבין השכל.

ומהי הסתירה? בין התורה לבין המדע והפילוסופיה.   כך נדמה לנוער.  אמנם הוא אינו מעמיק בשני תחומים אלה, אבל בצורה עממית ,רעיונות של מדע ופילוסופיה חדרו לכל המוחות, והפכו לפרדיגמה, כלומר לצורת חשיבה, לשפה, מה שמרן הרב קוק מכנה "הכפירה המדעית", בספר אדר היקר.

אם כן, הפתרון הוא להעמיק ולברר שאין כאן סתירה.  הסתירה נובעת או מהבנה לא נכונה של התורה או מהבנה לא נכונה של המדע והפילוסופיה.  אם נעמיק, תסתלק הסתירה.  זה מה שעשה למשל מרן הרב קוק בספרו לנבוכי הדור.

דחיה: מלאכה זו, היא מלאכה קלה וגם מענינת מאוד.  כאמור הסתירות הן שטחיות מאוד.  תופעה שטחית כזאת לא תסביר דור שלם רציני.  בהחלט יש אנשים יקרים שהסתבכו עקב זה, אך אנו מדברים כאן על דור שלם או ליתר דיוק דורות שלמים.  אכן מרן הרב קוק חזר בו מהספר הזה לנבוכי הדור ולא הדפיסו.  כמובן הוא לא חזר בו מהתוכן שהוא אמת ויציב, אלא מהמחשבה שבו מונח המפתח לגאולה הרוחנית של הדור.

 

4.      הסתירה בין התורה לבין המוסר והחיים

התאוריה הרביעים גם סוברת שהדור אידאליסטי, ושהמחלה אינה ביצר אלא בשכל, שרואה סתירה בתורה, אך לא ביחס למדע ולפילוסופיה, אלא ביחס למוסר ולחיים, מה שמכונה "כפירה מוסרית", כמבואר בספר אדר היקר.

הפתרון  הוא לברר שהתורה אינה הריסת המוסר והחיים אלא אדרבה האדרתם.  אך הכפירה המוסרית עצמה מתחלקת לשתיים: א. אנשי הדת אינם מוסריים.  ב. התורה עצמה אינה מוסרית ובונה חיים.

לכן הפתרון כפול  הוא:

הפתרון הראשון הוא שהדתיים חייבים להיות מוסריים; אם לא, זה חילול השם.  זו גמרא ידועה בסוף מסכת יומא: מה זה חילול השם?  אדם שלומד תורה אבל הוא מעליב כולם ולא ישר בעסקים.  והבריות אומרים: אוי לו.  ומה זה קידוש השם?  אדם לומד תורה ודיבורו בנחת עם הבריות ומשאו ונתנו באמינות.  והבריות אומרים: אשרי מי שלומד תורה, ונמצא שם ד' מתקדש.

בסיכום: פתרון משבר הדת הוא שהדתיים יהיו מוסריים.  זה הנושא של ספר אדר היקר, הספר הראשון שמרן הרב קוק כתב בארץ.

הפתרון לבעיה השניה, כלומר הטענה שהתורה עצמה פוגעת במוסר והחיים, הוא הנושא המרכזי של הספר השני שכתב מרן הרב קוק בבואו לארץ, עקבי הצאן.  אחרי חמישה מאמרים שמנתחים את תכונות הדור החדש, בעיותיו, מעלותיו, שאיפותיו, סיבוכיו וכוחותיו, באים שני מאמרים ארוכים ועמוקים:

א. מאמר 'דעת אלהים', כלומר בירור מי ד', ואיך אמונה בד' היא שיא המוסר והחיים.

ב. מאמר 'עבודת אלהים', הנובע מן הקודם, דע את אלהי אביך ועובדהו, כלומר בירור איך עבודת ד' היא שיא המוסר והחיים.

בסיכום, ספר אדר היקר מדבר על המעלות העליונות שנדרשות מן המחנך.  ספר עקבי הצאן מסביר בחמישה מאמרים תכונות הדור ובאיזו שפה יש לדבר אליו, ואחר כך בשני מאמרים מה לומר לו על אמונה ומצוות.