התפשטות האיסלם במערב

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: בעשורים האחרונים, אנו עדים להתפשטות גדולה של הנוכחות הערבית באירופה ואף באמריקה.  זה טוב ליהודים או לא?  אך קודם, נשאל: מה יחסנו לאיסלם?

ת: יש בו ניצוץ של אמת והוא אמונת היחוד, כפי שכותב הרמב"ם.  וזאת בניגוד לנצרות שמאמינה באדם-אל.

ש: אז האיסלם היא דת טובה?

ת: לא.  זו דת שקרית, כי היא מבטלת את יסוד האמונה בתורה.  רבי יוסף אלבו, בתחילת ספר העיקרים, מסביר שתיתכנה כמה דתות אמת, בתנאי שהן מסכימות לאותם יסודות אמונה, רק נחלקות לגבי המעשים, כיון שלכל קבוצה מתאימים מעשים אחרים.  לכן הנצרות שקר, כיון שכופרת באחדות ד', וכן האיסלם שקר, כיון שכופר באמיתות התורה, וטוען שהיא בטלה.  לכן למעשה, אומר רבי יוסף אלבו, יש רק שתי דתות אמת: התורה שלנו ותורת שבע מצוות בני נוח.

ש: על כל פנים, האיסלם הוא התקדמות לעומת האלילות הנוצרית.

ת: כן.  המוסלמים מכנים את הנוצרים בשם כופרים.  הרמב"ם כותב בהלכות מלכים יא ד, בהוצאות הלא מצונזרות, שהנצרות והאיסלם הם צינורות לתורה לעולם כולו, אמנם צינורות מלכלכים ומסלפים, אך בכל זאת צינורות מסויימים.  אבל אנחנו לא מאלה ולא מאלה, אלא לד' יתברך.

ש: ומכאן לשאלתנו: התפשטות האיסלם באירופה ובאמריקה, זה טוב ליהודים?

ת: אינינו יודעים עתידות, אין לנו נביאים.  גם המקצוע שנקרא עתידנות, אינו מדע מדוייק.  אך לגופו של ענין, אין להפריז בתופעה, נכון שיש במדינות האיחוד האירופאי עשרים מיליון מוסלמים, אבל זה רק 3-4%.  אמנם יש ערים עם ערבים רבים, כגון מרסייל בצרפת עם 25% ערבים, אך זה יוצא דופן.  סך הכל, הם לא כל כך הרבה.

ש: אבל יש כמה מאות אלפים של אירופים שהתאסלמו?

ת: נכון, לעומת כמה מאות מיליונים שלא התאסלמו, וכן מאות מיליונים של ערבים שעזבו את האיסלם ונעשו חילוניים.

ש: אז למה יש רושם שהם משתלטים?

ת: כי אנשים הולכים על פי רושם חיצוני, מה שנקרא "נִרְאוּת".  זה נכון, הם מאוד נראים.  יש רחובות שלמים ושכונות שלמות של ערבים.  הם לא משתלבים באומה בהם הם שוהים, אלא מהווים, מעין "מדינה בתוך מדינה", שומרים על בגדיהם, מנהגיהם, וכמובן על דתם.

ש: וזה לא מעצבן?  איך נותנים להם?

ת: ודאי זה מעצבן.  אבל הם חוסים בצל החופש והדמוקרטיה כדי לעשות כרצונם.  יש אצלם הקצנה דתית, טרור, אלימות ופשע, הן על רקע פלילי, הן על רקע לאומי, הגירה בלתי חוקית ועוד צרות.  אך כיון שזה בגבול הנסבל, המדינות שותקות, אם כי סך הכל יש זעם נגדם.

ש: גם בעקבות זאת, הימין הקיצוני עולה...

ת: נכון.  נוצר כאן פראדוקס.  שאלת מה טוב ליהודים.  אז בכמה מדינות, הימין הקיצוני, שהיה פרו-נאצי, דווקא נעשה   פרו-יהודי.  כמובן אי אפשר לסמוך עליהם.

ש: למעשה מספר הערבים הולך וגדל במערב, הן בגלל הגירה חוקית ולא חוקית, הן בגלל ילודה, הן בגלל המצוקה בארצות ערב, הן כדי לחפש עבודה.  אז הם כן משתלטים בהדרגה.

ת: לא.  כדי להתשלט, לא די בנוכחות, צריך גם כשרון ועמל, פיתוח ויצירתיות, - מה שחסר לערבים.  האדם המערבי אינו מתפעל מהערבי, שהוא לעומתו פרימיטיבי.  לצערנו כבר כמה מאות שנים, הערבים דורכים על המקום.  אין שם תנופה מדעית, טכנלוגית וגם לא פילוסופית ואפילו דתית.  בכל מדינות העולם, הם שייכים לשכבות הנמוכות, וחלק גדול מהם הינם מובטלים,  בערך 30%.

ש: אבל יש מתאסלמים?

ת: מיעוט קטן שמוצא שם מנוחה נפשית.  אגב, היו בעבר פילוסופים ותיאולוגים מוסלמים בעלי שיעור קומה מאוד חשוב, שהרבמ"ם מביא בהערצה, כגון אבן  רושד ואבן סניא.  אבל היום, זה חלש.

ש: יש לאחים המוסלמים תוכנית ארוכת טווח של "ג'יאד שקט" ,להביא את כל המין האנושי לאיסלם, לא בחיל ולא בכח, אלא על ידי הסברה ושכנוע.

ת: לא נראה שיצליחו לשכנע את האדם המערבי החופשי.  בינתיים הם רק משכנעים ערבים מסכנים, או כושים מסכנים באמריקה.

ש: אבל זו בכל זאת התקדמות, שויתרו על הג'יאד בנשק ועברו לג'יאד בשכנוע...

ת: זו אחיזת עיניים.  לא ויתרו על שום דבר.  רק בינתיים, לא יכולים לפעול בכח, אז הם פועלים בדיבור.  יש להם שפה כפולה, כלפי חוץ הם מדברים יפה כפי שדורשות המדינות הדמוקרטיות, אבל בינם לבין עצמם הם ממשיכים לדבר על השתלטות מדינית וגם צבאית על העולם כולו.  מי שלא יאמין בג'יאד צבאי, הרי הוא חולק על האיסלם שמחלק את העולם לשנים: דאר אל-איסלאם, כלומר מקום האיסלם, ודאר אל-חרב, מקום החרב ומלחמה.  הם גם תומכים מוסרית וכלכלית בארגוני הטרור כגון חמאס.

ש: אם יש להם כסף, סימן שהם מוצלחים?

ת: למדינת קטר, יש הרבה כסף, בגלל הנפט והגז הטבעי.  על כל פנים, בינתיים כיון שאין להם כח צבאי, אז הם מנסים לפעול בכח הדיבור.  מה שנקרא דעוה, Dawah, כלומר חינוך לאיסלם.

ש: אז זה לא מסוכן?  הכל בסדר?

ת: זה מאוד מסוכן.  אמר הוגה דעות אחד: אין דבר יותר פרקטי מאשר התיאוריה.  אי אפשר להפריד בין האידיולוגיה לבין המעשים.  ודאי זה מסוכן מאוד.  אגב, היהודים באירופה, סובלים מאנטישמיות חדשה מצד הערבים, הנובעת מאנטיציונות.

ש: אולי זה טוב, ככה יעלו לארץ...

ת: חס וחלילה לחשוב כן.  כמובן, אנו רוצים שיעלו לארץ, אך בינתיים אנו מתפללים שיוכלו לחיות בלי מצוקה.  אך גם בזה, אין להגזים, המצב רחוק מהיות קריטי כמו בזמן הפוגרומים ברוסיה.

ש: אז אי אפשר לנבא מה יקרה?  עד מתי עמי העולם יתאזרו בסבלנות?

ת: קשה לנבא.  יכול להיות שבשלב מסויים, סבלנותם תפקע, בגלל כל הדברים המעצבנים, ועוד כמה דברים, כגון רצח על רקע כבוד המשפחה, מילת נשים אצל חלקם, חוק השריעה ובתי-הדין המוסלמים באנגליה,  לבישת הבוקרה, ובמיוחד הבדלנות הקיצונית.  לרוב המכריע של האירופאים, נמאס מהם.

ש: ובסיכום?

ת: אשרינו שבארצנו, המצב עם הערבים הוא לאין ערוך יותר טוב.  סך הכל, יש לנו פה שקט איתם.  כמובן, אסור להירדם בשמירה, אבל לעומת צרפת ואנגליה ושוודיה, יצאנו בזול, בחסדי ד' עלינו.